מה בודקים במים ?
על-פי תקנות משרד הבריאות חייבים לבצע שתי בדיקות :
בדיקה מיקרובקטריאלית
בדיקה כימית
תפקידה של הבדיקה
המיקרובקטריאלית הוא לאיתור המצאות חיידקי קוליפורמים צואתיים
במים.
תפקידה של הבדיקה הכימית הוא
לאיתור רמת המינרלים ( המליחות והמתכות
הכבדות והעכירות ) במים.
יש לציין, זיהומי מלחים מינרלים במי
שתיה גורמות
למחלות קשות וסרטן לסוגיו השונים.
איך בודקים, מה בודקים, ומה לא בודקים
על-פי תקנות משרד הבריאות, קיימים שני סוגים של בדיקות מים:
בדיקות מיקרוביאליות
בדיקות כימיות
תפקידן של הבדיקות המיקרוביאליות לאתר הימצאותם של חיידקי קוליפורמים צואתיים במים. בדיקות אלה מתקיימות בערים הגדולות בתדירות גבוהה. הבדיקות הכימיות, לעומתן, תפקידן לגלות זיהומים כמו מלחים, חומרים אורגניים או מתכות כבדות, המחלחלים דרך הקרקע אל מי התהום. בדיקות אלה מתבצעות בתדירות נמוכה: בדיקות מלאות מתבצעות אחת לעשר שנים בלבד, ובדיקות חלקיות - אחת לחמש שנים. התדירות האופטימלית, אגב, הנדרשת כדי להתריע בזמן על זיהומים שנתגלו, היא אחת לשלוש שנים, לכל היותר.
אבל גם תקנות מי השתייה, המנסות להיות מחמירות וקפדניות, מתעלמות מ-30 חומרים כימיים, המצויים במי השתייה, כמו חומרי הדברה המשמשים לחקלאות, וחומרים אורגניים המשמשים לתעשיה.
לדברי ד"ר אליהו ריכטר, מנהל היחידה לרפואה סביבתית ותעסוקתית באוניברסיטה העברית בירושלים, זוהי "שערוריה". אין כל פיקוח ובדיקה שיטתית על חומרים אלה, הוא קובע. יוסי ענבר, סמנכ"ל תשתיות במשרד לאיכות הסביבה, מצטרף אליו: גם לדבריו אין בדיקות תכופות לבדיקת המתכות הכבדות במי השתייה.
במשרד הבריאות מסכימים לגבי הצורך לערוך בדיקות כימיות מקיפות נדירות של אחת לשלוש שנים לפחות, ולכלול, כפי שמוצע בתקנות החדשות, את כל אותם פרמטרים כימיים במי השתייה. עם זאת, אומר שלום גולדברגר, המהנדס הראשי של משרד הבריאות, כי הפרמטרים בהם מדובר כן נבדקו ביותר מ-90 אחוז מהבארות. חברת "מקורות"ן, הוא אומר, בודקת פרמטרים אלה כבר משנת 1994.
דבריו של גולדברגר אינם מרגיעים, אם קוראים סקר שפורסם לאחרונה, בהזמנת נציבות המים. בסקר זה נחשפה רמת זיהום גבוהה של כימיקלים שונים - בהם חומרים מסרטנים - באקוויפר החוף. הסקר נערך באזור התעשיה בדרך השלום בתל-אביב, שם פעל במשך שנים מפעל של התעשיה הצבאית (תע"ש), יחד עם מפעלים אזרחיים שונים, שעסקו במתכות. מפעלים אלה הזרימו שפכים תעשייתיים לנחל איילון, ומי הנחל חילחלו למאגר מי התהום. התוצאה: במי התהום נמצאו במספר מקומות חומרים מסיסים ומתכות כבדות רעילות, בריכוזים גבוהים בהרבה מהרמה המותרת. בבארות המים בנחלת יצחק ובגבעתיים נמצאו ריכוזים גבוהים במיוחד של חומרים רעילים.
מה מספרים לציבור?
ד"ר איריס כהן, מעמותת 'אדם טבע ודין', העוסקת באיכות הסביבה: "הציבור לא יודע על כל הדברים הללו, ועובדה זו מעידה על מינהל דיווחי לא תקין. משרד הבריאות מפיץ אמנם אחת לשנה דו"ח ארצי ברשויות המקומיות, ובו תוצאות הבדיקות; אחת לשלוש שנים מופק
גם דו"ח על איכותם הכימית של המים, אבל הציבור אינו מודע אליו, שלא לדבר על כך שהדו"חות עמוסים בנתונים ובשמות ואינם ברורים דיים".
בארצות-הברית, למשל, מקבלים צרכני המים הביתה דו"ח שנתי, ובו מידע מפורט על איכות המים שהם שותים. באוסטרליה מפעילה ספקית המים 'סידני ווטר' אתר אינטרנט, ובו דו"חות על איכות מי השתייה.
אבל גם תקנות מי השתייה, המנסות להיות מחמירות וקפדניות, מתעלמות מ-30 חומרים כימיים, המצויים במי השתייה, כמו חומרי הדברה המשמשים לחקלאות, וחומרים אורגניים המשמשים לתעשיה.
לדברי ד"ר אליהו ריכטר, מנהל היחידה לרפואה סביבתית ותעסוקתית באוניברסיטה העברית בירושלים, זוהי "שערוריה". אין כל פיקוח ובדיקה שיטתית על חומרים אלה, הוא קובע. יוסי ענבר, סמנכ"ל תשתיות במשרד לאיכות הסביבה, מצטרף אליו: גם לדבריו אין בדיקות תכופות לבדיקת המתכות הכבדות במי השתייה.
במשרד הבריאות מסכימים לגבי הצורך לערוך בדיקות כימיות מקיפות נדירות של אחת לשלוש שנים לפחות, ולכלול, כפי שמוצע בתקנות החדשות, את כל אותם פרמטרים כימיים במי השתייה. עם זאת, אומר שלום גולדברגר, המהנדס הראשי של משרד הבריאות, כי הפרמטרים בהם מדובר כן נבדקו ביותר מ-90 אחוז מהבארות. חברת "מקורות"ן, הוא אומר, בודקת פרמטרים אלה כבר משנת 1994.
דבריו של גולדברגר אינם מרגיעים, אם קוראים סקר שפורסם לאחרונה, בהזמנת נציבות המים. בסקר זה נחשפה רמת זיהום גבוהה של כימיקלים שונים - בהם חומרים מסרטנים - באקוויפר החוף. הסקר נערך באזור התעשיה בדרך השלום בתל-אביב, שם פעל במשך שנים מפעל של התעשיה הצבאית (תע"ש), יחד עם מפעלים אזרחיים שונים, שעסקו במתכות. מפעלים אלה הזרימו שפכים תעשייתיים לנחל איילון, ומי הנחל חילחלו למאגר מי התהום. התוצאה: במי התהום נמצאו במספר מקומות חומרים מסיסים ומתכות כבדות רעילות, בריכוזים גבוהים בהרבה מהרמה המותרת. בבארות המים בנחלת יצחק ובגבעתיים נמצאו ריכוזים גבוהים במיוחד של חומרים רעילים.
מה מספרים לציבור?
ד"ר איריס כהן, מעמותת 'אדם טבע ודין', העוסקת באיכות הסביבה: "הציבור לא יודע על כל הדברים הללו, ועובדה זו מעידה על מינהל דיווחי לא תקין. משרד הבריאות מפיץ אמנם אחת לשנה דו"ח ארצי ברשויות המקומיות, ובו תוצאות הבדיקות; אחת לשלוש שנים מופק
גם דו"ח על איכותם הכימית של המים, אבל הציבור אינו מודע אליו, שלא לדבר על כך שהדו"חות עמוסים בנתונים ובשמות ואינם ברורים דיים".
בארצות-הברית, למשל, מקבלים צרכני המים הביתה דו"ח שנתי, ובו מידע מפורט על איכות המים שהם שותים. באוסטרליה מפעילה ספקית המים 'סידני ווטר' אתר אינטרנט, ובו דו"חות על איכות מי השתייה.
